| מועד הבדיקה | קופה א׳ | קופה ב׳ |
|---|---|---|
| בתחילת התקופה | 10,000 ש״ח | 10,000 ש״ח |
| אחרי חודש | 10,200 ש״ח | 9,600 ש״ח |
| אחרי חודשיים | 10,400 ש״ח | 10,400 ש״ח |
בקופה א׳ הכסף עלה בשני החודשים בשיעור דומה, סביב 2% בכל חודש. בקופה ב׳ הוא ירד ב־4% בחודש הראשון ואז עלה בכ־8.3% בחודש השני. לשתי הקופות אותה תשואה מצטברת, אבל התשואות החודשיות של קופה ב׳ היו תנודתיות יותר.
מה מספרת סטיית התקן?
סטיית תקן מודדת עד כמה התשואות בתקופה שנבדקה היו מפוזרות סביב הממוצע שלהן. כשהתשואות החודשיות קרובות זו לזו, סטיית התקן נמוכה. כשלצד חודשים של ירידות חדות מופיעים חודשים של עליות חדות, היא גבוהה יותר. גם עלייה חריגה משפיעה על המדד. לכן סטיית תקן של 8% אינה תקרה להפסד אפשרי. רשות ניירות ערך — הגדרת סטיית תקן של קרן
איך משתמשים בנתון כשמשווים קופות?
בחרו שני מסלולים עם מדיניות השקעה דומה ובדקו שסטיית התקן מוצגת לאותה תקופה ובאותן יחידות. אם התשואה המצטברת דומה ואחד המסלולים מציג סטיית תקן גבוהה יותר, פתחו את הגרף החודשי. חפשו את הירידה החדה ביותר ובדקו כמה זמן עבר עד שהמסלול חזר לרמה שבה היה לפניה. כך אפשר לראות מה חווה חוסך שהחזיק בכסף לאורך אותה תקופה.
בדוגמה שלנו, מי שנזקק לכסף בסוף החודש הראשון היה יכול למשוך 10,200 ש״ח מקופה א׳ ורק 9,600 ש״ח מקופה ב׳. חודש אחר כך הפער נסגר. זו הסיבה שכדאי לקרוא את נתון התנודתיות לצד שאלה אישית אחת: מתי ייתכן שאצטרך להשתמש בכסף?